קיימת המלצה לערוך צנתור דחוף של העורקים הכליליים (CAG: Coronary Angiogram) בחולים שעברו דום לב מחוץ לבית החולים (OHCA: out-of-hospital cardiac arrest), אשר לאחר ההחייאה נמצאה אצלם עלייה של מקטע ST בבדיקת אלקטרוקרדיוגרם (אק"ג). עם זאת, גישה זו עדיין נתונה לוויכוח בחולים שלא נצפתה אצלם עלייה במקטע ה-ST.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת JAMA Cardiology, מטרת החוקרים היתה להעריך את שיעור השרידות ל-180 יום, כולל ציון של 1 או 2 בהערכת התפקוד הנוירולוגי (CPC: Cerebral Performance Category), בחולים שעברו OHCA ללא עלייה במקטע ST באק"ג, ועברו CAG דחוף לעומת CAG מושהה.
לצורך כך, נעשתה חלוקה אקראית של מטופלים אשר שרדו OHCA ולא נצפתה אצלם עלייה במקטע ST באק"ג. המטופלים הוקצו לקבלת טיפול CAG דחוף או מושהה (48 עד 96 שעות) ב-22 מרכזים רפואיים בצרפת. הניסוי נערך החל מ-19 בינואר 2017 עד ל-23 בנובמבר 2020. אנליזת הנתונים נערכה בין 24 בנובמבר 2020 ועד 30 ביולי 2021.
התוצא הראשוני של המחקר היה שיעור ההישרדות ל-180 יום, עם CPC בדירוג 2 לכל היותר. התוצאים השניוניים כללו: הלם, טכיקרדיה חדרית ו/או פרפור בתוך 48 שעות, שינויים במקטע הפליטה של החדר השמאלי בין ערך הבסיס ולאחר 180 יום, דירוג ה-CPC בעת השחרור מהיחידה לטיפול נמרץ ולאחר 90 יום, שיעור השרידות ומשך השהייה בבית החולים.
במחקר השתתפו 279 מטופלים (גיל [סטיית תקן] ממוצע 64.7 [14.6] שנים; מתוכם 195 גברים [69.9%]), כאשר קבוצת ה-CAG הדחוף כללה 141 מטופלים (50.5%), וקבוצת ה-CAG המושהה כללה 138 מטופלים (49.5%). המחקר היה בחוזקה נמוכה (underpowered). משך הזמן הממוצע בין ההקצאה האקראית ובין ה-CAG (סטיית תקן) היה 0.6 (3.7) שעות בקבוצת ה-CAG הדחוף, ו-55.1 (37.2) שעות בקבוצת ה-CAG הדחוי.
שיעור השרידות ל-180 יום בקרב חולים עם CPC בציון 2 ומטה היה 34.1% (47 מתוך 141) בקבוצת ה-CAG הדחוף, ו-30.7% (42 מתוך 138) בקבוצת ה-CAG הדחוי (יחס הסיכונים 0.87; רווח בר-סמך של 95% 0.65-1.15, P = .32). לא נמצא הבדל בין הקבוצות בשיעור ההישרדות הכולל לאחר 180 יום (CAG דחוף, 36.2% [51 מתוך 141] לעומת CAG דחוי, 33.3% [46 מתוך 138]; יחס הסיכונים 0.86, רווח בר-סמך של 95% 0.64-1.15, P = .31) או בתוצאים המשניים.
לסיכום, בחולים שעברו דום לב מחוץ לבית החולים ולאחר ההחייאה לא נצפתה אצלם עלייה במקטע ST באק"ג, לא נמצא יתרון לצנתור דחוף לעומת דחוי בכל הנוגע לשרידות למשך 180 ימים, או מבחינת התפקוד הנוירולוגי המינימלי.
מקור:


הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה

תגובות אחרונות